כאבי מרפק: סוגי פציעות, תסמינים ודרכי טיפול

מהם הגורמים לכאבים במרפק?

המרפק הוא מפרק המחבר בין עצם הזרוע לשתי עצמות האמה, ומאפשר כיפוף, יישור וסיבוב של האמה. סביבו נמצאים שרירים, גידים, רצועות ועצבים המשתתפים בתנועות היד ובפעולות הדורשות אחיזה ושליטה בחפצים.

למרות גודלו, המרפק מעורב בפעולות רבות לאורך היום: הקלדה, בישול, הרמת שקיות, פתיחת בקבוקים, נשיאת ילדים ועבודה עם כלי עבודה.

פציעות מרפק יכולות להתפתח בהדרגה בעקבות עומס חוזר, אך גם כתוצאה מנפילה או מחבלה ישירה. לעיתים מקור הכאב נמצא בגידים המחוברים למרפק, ובמקרים אחרים מדובר בפגיעה בעצם, במפרק או בעצב שעובר בסמוך אליו.

מיקום הכאב יכול לספק רמז למקור הבעיה, אך אינו מספיק לקביעת אבחנה. כאב בצד החיצוני של המרפק, למשל, עשוי להעיד על בעיה שונה מכאב המלווה בנימול באצבעות.

חשוב גם להבחין בין פגיעה בגיד לבין דלקת. מצבים כמו מרפק טניס ומרפק גולף מכונים לעיתים "דלקת במרפק", אך במקרים רבים מדובר בשינויים בגיד הקשורים לעומס, ולא בהכרח בדלקת פעילה.

מרפק טניס: כאב בצד החיצוני של המרפק

מרפק טניס (Lateral Epicondylitis) הוא מצב הקשור לעומס על הגידים המחברים את שרירי האמה לחלק החיצוני של המרפק. למרות שמו, הוא אינו מופיע רק אצל שחקני טניס, אלא גם אצל אנשים המבצעים פעולות חוזרות של אחיזה, הרמה או תנועות שורש כף היד.

הכאב מתפתח לרוב בהדרגה ומורגש בצד החיצוני של המרפק. לעיתים הוא מתפשט לאורך האמה ומתגבר כאשר מרימים חפצים, מסובבים מפתח, משתמשים בעכבר או אוחזים בחפץ בחוזקה.

איך מטפלים במרפק טניס?

הטיפול במרפק טניס מתמקד בהתאמת העומס על הגידים, בחיזוק הדרגתי של שרירי האמה ובשיפור היכולת לבצע פעולות יומיומיות תוך הפחתת הכאב והמגבלה.

מרפאה בעיסוק המתמחה בשיקום היד יכולה לזהות אילו פעולות מגבירות את הכאב ולהדריך כיצד להתאים את אופן ביצוען. לדוגמה, שינוי צורת האחיזה בכלי עבודה או חלוקת משימות ממושכות להפסקות עשויים להפחית את העומס.

בהתאם למצב המטופל ניתן לשלב תרגול ייעודי, ולעיתים גם אביזר תמיכה המותאם לפגיעה. פיזיותרפיה היא אפשרות טיפול נוספת, במיוחד כאשר נדרש חיזוק הדרגתי והכנה לחזרה לפעילות גופנית או לעבודה מאומצת.

אין צורך להפסיק לחלוטין להשתמש ביד בכל מקרה. המטרה היא למצוא רמת פעילות שהגוף מסוגל להתמודד איתה ולהתקדם בהתאם לתגובה לטיפול.

מרפק גולף: כאב בצד הפנימי של המרפק

מרפק גולף (Medial Epicondylitis) הוא מצב הקשור לעומס על הגידים המחברים את השרירים המכופפים של שורש כף היד והאצבעות לחלק הפנימי של המרפק.

בדומה למרפק טניס, גם כאן השם עשוי להטעות. הפגיעה יכולה להופיע בעקבות פעולות חוזרות בעבודה, אימוני כוח, שימוש בכלי עבודה או פעילות יומיומית הכרוכה באחיזה ובמאמץ.

התסמין העיקרי הוא כאב בצד הפנימי של המרפק, שלעיתים מתפשט לאורך האמה. הכאב עשוי להתגבר בזמן כיפוף שורש כף היד כנגד התנגדות, הרמת חפצים או ביצוע פעולות הדורשות אחיזה ממושכת.

איך מטפלים במרפק גולף?

הטיפול במרפק גולף מתמקד בשיפור יכולת הגידים בצד הפנימי של המרפק להתמודד עם עומס, תוך התאמת הפעילות שמגבירה את הכאב.

במסגרת הטיפול ניתן לשלב תרגילי חיזוק מדורגים לשרירי האמה ולהתאים את הפעולות החוזרות שתרמו להופעת התסמינים.

כאשר הכאב קשור לפעולות עבודה, מרפאה בעיסוק המתמחה בשיקום היד יכולה לבחון את סביבת העבודה ואת דפוסי השימוש ביד. לעיתים שינוי בגובה משטח העבודה, באופן החזקת כלי עבודה או בחלוקת המאמץ מאפשר להפחית עומס מבלי לוותר על הפעילות.

אם התסמינים קשורים גם לאימון גופני או למאמץ משמעותי, ניתן להיעזר בפיזיותרפיסט לצורך התאמת התרגילים והתקדמות הדרגתית בעומסים.

חשוב להבחין בין כאב שמקורו בגידים לבין כאב הקשור לגירוי עצבי, משום ששני המצבים עשויים להתבטא באזור הפנימי של המרפק אך דורשים התייחסות שונה.

שבר במרפק: פגיעה שמחייבת אבחון ושיקום מותאם

שבר במרפק עלול להתרחש בעקבות נפילה על היד, חבלה ישירה או תאונה. השבר יכול לערב חלקים שונים של העצמות המרכיבות את המפרק, ולכן חומרת הפגיעה והטיפול משתנים ממקרה למקרה.

בניגוד לפגיעות גידים המתפתחות בהדרגה, שבר גורם בדרך כלל לכאב חד לאחר החבלה, ולעיתים מלווה בנפיחות, שטף דם, רגישות מקומית וקושי בהנעת היד.

כאשר קיים חשד לשבר, נדרשת בדיקה רפואית ולעיתים גם צילום. אין לנסות להחזיר את המרפק לתנועה מלאה או לבצע תרגילי חיזוק לפני בירור הפגיעה.

איך מתבצע השיקום לאחר שבר במרפק?

השיקום לאחר שבר במרפק מתמקד בהחזרת טווחי התנועה, כוח השרירים והיכולת להשתמש ביד, בהתאם לסוג השבר ולהנחיות הרופא המטפל.

הטיפול הראשוני נקבע על ידי רופא אורתופד, בהתאם למיקום השבר, למידת התזוזה של העצם וליציבות המפרק. חלק מהשברים מטופלים באמצעות קיבוע, בעוד שאחרים מצריכים ניתוח.

לאחר שהרופא מאשר את תחילת התרגול, ניתן לבנות תוכנית שיקום בהתאם לסוג השבר, ליציבות המפרק ולמגבלות התנועה. בחלק מהמקרים ניתן להתחיל בתנועה מבוקרת בשלב מוקדם, ואילו במקרים אחרים נדרשת הגבלה זמנית כדי לאפשר לעצם להחלים.

לאחר תקופת קיבוע, המטופל עלול להתקשות ביישור המרפק, בכיפופו או בסיבוב האמה. קשיים אלה עשויים להשפיע גם על פעולות פשוטות כמו אכילה, רחצה, לבוש והרמת חפצים.

מרפאה בעיסוק המתמחה בשיקום היד יכולה לסייע באמצעות תרגול תנועתי ותפקודי, הדרכה לשימוש הדרגתי ביד ולעיתים התאמת סדים בהתאם לצורך ולהנחיות הרפואיות.

כאשר קיימת ירידה משמעותית בכוח, בתנועתיות או ביכולת לשאת עומסים, ניתן לשלב גם טיפול פיזיותרפי.

חשוב להקפיד על מגבלות התנועה והעומס שנקבעו על ידי הצוות המטפל. תרגול שאינו מתאים לשלב ההחלמה עלול לפגוע בתהליך איחוי השבר.

תסמונת התעלה הקוביטלית: לחץ על עצב באזור המרפק

תסמונת התעלה הקוביטלית (Cubital Tunnel Syndrome) נגרמת כתוצאה מלחץ או מגירוי של העצב האולנרי, העובר בחלק הפנימי של המרפק ואחראי בין היתר על תחושה בחלק מהאצבעות ועל פעילות של שרירים בכף היד.

בניגוד למרפק טניס ולמרפק גולף, שבהם מקור הבעיה הוא בעיקר בגידים, כאן מדובר בפגיעה הקשורה לעצב.

תסמונת תעלה קוביטלית עשויה להתפתח בעקבות כיפוף ממושך של המרפק, הישענות חוזרת על האזור או גורמים מבניים המגבירים את הלחץ על העצב.

התסמינים האופייניים כוללים נימול או תחושת הירדמות בזרת ובחלק של הקמיצה, בעיקר כאשר המרפק מכופף לאורך זמן. התופעה יכולה להופיע בזמן שיחה בטלפון, נהיגה או שינה.

במצבים מתקדמים יותר עלולים להופיע חולשה באחיזה, קושי בתנועות עדינות של האצבעות ולעיתים גם ירידה במסת שרירים בכף היד.

איך מטפלים בלחץ על העצב האולנרי?

הטיפול בתסמונת התעלה הקוביטלית מתמקד בהפחתת הלחץ על העצב האולנרי ובהתאמת הפעולות והתנוחות שעלולות להחמיר את התסמינים.

במקרים קלים ניתן לעיתים להפחית את הגירוי באמצעות הימנעות מהישענות ממושכת על המרפק וצמצום שהייה בכיפוף עמוק שלו.

במסגרת ריפוי בעיסוק ניתן לקבל הדרכה לשינוי הרגלים ולהתאים, במידת הצורך, סד לשעות הלילה שמטרתו לצמצם כיפוף ממושך של המרפק.

חשוב להבין שסד המשמש להפחתת לחץ על העצב אינו בהכרח דומה לאביזר תמיכה המיועד לפגיעה בגיד. סוג הסד, מטרתו ומשך השימוש בו צריכים להתאים לאבחנה ולמצב המטופל.

כאשר הנימול הופך קבוע או מופיעה חולשה באצבעות, חשוב לפנות לבירור רפואי בהקדם כדי להעריך אם קיימת פגיעה מתמשכת בעצב.

לעיתים נדרשות בדיקות להערכת תפקוד העצב, ובמצבים מסוימים נשקל טיפול ניתוחי להפחתת הלחץ עליו.

אין לבצע תרגילי מתיחה עצבית באופן עצמאי כאשר הם מגבירים נימול, כאב או חולשה.

איך ניתן לזהות את מקור הכאב במרפק?

מיקום הכאב ואופי התסמינים יכולים לסייע בהבנת הבעיה, אך אינם מספיקים לאבחנה סופית.

ייתכנו גם גורמים נוספים לכאב באזור המרפק, כגון דלקת בבורסה, פגיעה ברצועות, שינויים מפרקיים או כאב שמקורו בצוואר ומקרין ליד.

כאשר הכאב אינו חולף, חוזר שוב ושוב או מלווה בהגבלה תפקודית, מומלץ לבצע הערכה מקצועית.

כיצד מאבחנים כאבי מרפק?

האבחון מתחיל בדרך כלל בבירור נסיבות הופעת הכאב: האם התסמינים התחילו בעקבות חבלה, האם הם התפתחו בהדרגה, אילו פעולות מחמירות אותם והאם קיימים נימול, חולשה או שינוי בתחושה.

במהלך הבדיקה ניתן להעריך את טווחי התנועה של המרפק, שורש כף היד והאמה, לבדוק כוח אחיזה, לזהות אזורי רגישות ולבחון תפקוד עצבי בהתאם לתסמינים.

לא בכל מקרה נדרשות בדיקות הדמיה. כאשר קיים חשד לשבר ייתכן צורך בצילום רנטגן, ובמצבים מסוימים הרופא עשוי להפנות לאולטרסאונד או MRI להערכת הרקמות הרכות.

כאשר מתעורר חשד לפגיעה בעצב האולנרי, ניתן לשקול בדיקת הולכה עצבית או EMG בהתאם להחלטת הרופא.

המטרה היא לזהות את מקור הבעיה כדי להתאים טיפול, ולא להסתפק בטיפול כללי בכאב.

איך ריפוי בעיסוק מסייע בשיקום המרפק?

ריפוי בעיסוק מסייע בשיקום המרפק באמצעות שיפור היכולת להשתמש ביד בפעולות יומיומיות, התאמת משימות וסביבת העבודה, ובמקרים המתאימים גם תרגול, שימוש בסדים ואביזרי עזר.

כאבי מרפק יכולים להקשות על פעולות הדורשות שימוש משולב במרפק, באמה ובכף היד. לכן, במקרים רבים שיקום כף יד מתייחס גם לפגיעות במרפק ובאמה, ולא רק לבעיות באצבעות או בשורש כף היד.

מרפאות בעיסוק בעלות הכשרה מתאימה בשיקום היד בוחנות כיצד הפגיעה משפיעה על התפקוד ומתאימות את הטיפול לפעולות החשובות למטופל.

לדוגמה, אדם שמתקשה לבשל בעקבות כאבים במרפק עשוי להזדקק להתאמות בדרך שבה הוא מחזיק כלי מטבח, מרים סירים או מבצע תנועות חוזרות.

המטרה אינה רק להפחית את הכאב, אלא לאפשר לאדם לחזור להשתמש ביד בצורה יעילה ובטוחה ככל האפשר.

מתי משלבים גם פיזיותרפיה בשיקום המרפק?

פיזיותרפיה יכולה להשתלב בשיקום המרפק כאשר קיימת מגבלה בתנועה, ירידה בכוח או קושי בחזרה לפעילות הדורשת מאמץ גופני.

במסגרת שיקום אורתופדי פרטי ניתן להתאים תרגול לחיזוק השרירים סביב המרפק והכתף, לשיפור התנועתיות ולהעלאה הדרגתית של עומסים בהתאם לסוג הפגיעה.

ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה הם מקצועות בעלי תחומי מומחיות שחופפים בחלקם. הבחירה באיש המקצוע תלויה בסוג הפגיעה, בצורכי המטופל ובהכשרה של המטפל.

בפגיעות המשפיעות במיוחד על תפקוד כף היד, האחיזה והפעולות היומיומיות, מרפאה בעיסוק המתמחה בשיקום היד יכולה לספק מענה ממוקד. במקרים אחרים, פיזיותרפיה עשויה להתאים כטיפול עיקרי או כחלק מתהליך משולב.

מה אפשר לעשות בבית כדי להקל על כאבי מרפק?

כאשר הכאב מתפתח בהדרגה ואינו קשור לחבלה משמעותית, ניתן לעיתים לבצע התאמות פשוטות שמפחיתות את העומס על האזור.

• להפחית זמנית פעולות שמחמירות את הכאב: במיוחד הרמות חוזרות, אחיזה חזקה או עבודה ממושכת עם כלי עבודה.
• לחלק פעילות ממושכת להפסקות: שינוי משך הפעילות ועוצמתה עשוי לסייע בהתמודדות עם עומסים חוזרים.
• לשנות את אופן האחיזה והעבודה: התאמת גובה משטח העבודה, הידיות והכלים עשויה להפחית מאמץ מיותר.
• להימנע מהישענות ממושכת על המרפק: במיוחד כאשר מופיעים נימול או תחושת הירדמות באצבעות.
• להמשיך בתנועה מתונה בהתאם ליכולת: כאשר אין חשד לשבר או הוראה רפואית להגבלת תנועה.

אפשר להשתמש בקירור מקומי לזמן קצר להקלה על כאב, תוך הגנה על העור. עם זאת, הקירור אינו מחליף טיפול בגורם לבעיה.

אין להתחיל תרגילי חיזוק מאומצים, מתיחות חזקות או שימוש בסדים ללא התאמה כאשר מקור הכאב אינו ברור. במקרה של חבלה או חשד לשבר יש לפנות לבדיקה רפואית לפני תרגול.

מתי כאב במרפק מחייב בדיקה רפואית?

כאב קל לאחר מאמץ עשוי להשתפר עם התאמת הפעילות, אך יש מצבים שבהם חשוב לא לדחות את הבירור.

מומלץ לפנות לבדיקה רפואית כאשר הכאב נמשך מספר שבועות ללא שיפור, מחמיר, מגביל משמעותית את התנועה או מלווה בנימול ובירידה בכוח האחיזה.

לאחר חבלה משמעותית, הופעת עיוות במרפק, נפיחות ניכרת או חוסר יכולת להניע את היד מחייבים הערכה רפואית דחופה.

גם מרפק אדום, חם ונפוח המלווה בחום גוף או בתחושה כללית רעה מצריך בירור דחוף, משום שבמקרים מסוימים התסמינים עלולים להעיד על זיהום.

חולשה חדשה ומשמעותית ביד, אובדן תחושה מתמשך או יד שנעשית קרה וחיוורת מצריכים פנייה רפואית דחופה.

טיפול ושיקום כאבי מרפק בבית עם Restart Therapy

ב־Restart Therapy ניתן לקבל ריפוי בעיסוק פרטי גם בבית, באמצעות מרפאות בעיסוק בעלות הכשרה וניסיון בתחומי השיקום הרלוונטיים. במקרים המתאימים ניתן לקבל גם טיפול פיזיותרפי.

הטיפול מותאם לסוג הפגיעה, להנחיות הרפואיות ולמטרות האישיות של המטופל, תוך התייחסות לפעולות שבהן הוא מתקשה בסביבתו היומיומית.

הגישה מאפשרת לשלב את ההנחיות והתרגול בשגרת החיים, במטרה לשפר את השימוש ביד ולחזור בהדרגה לפעילות בהתאם ליכולת האישית.

לסיכום: טיפול מתאים מתחיל בזיהוי מקור הכאב

כאבים במרפק יכולים לנבוע מפגיעה בגידים, מלחץ על עצב, משבר או מבעיות אחרות באזור המפרק. למרות שתסמינים שונים עשויים להרגיש דומים, לא כל פגיעה דורשת את אותו הטיפול.

אבחון מתאים מאפשר לבחור את הגישה השיקומית בהתאם למקור הכאב ולמצבו של המטופל. ריפוי בעיסוק המתמקד בשיקום היד, ולעיתים גם פיזיותרפיה, יכולים לסייע בשיפור התנועה, בהחזרת כוח ובחזרה לפעילות יומיומית.

כאשר הכאב חוזר, נמשך או מתחיל להשפיע על השימוש ביד, כדאי לפנות להערכה מקצועית ולא להמתין עד שהמגבלה תהפוך למשמעותית.

הבהרה רפואית

המידע במאמר נועד להעשרה בלבד ואינו מחליף אבחון או ייעוץ רפואי. יש להתאים את הטיפול והתרגול לסוג הפגיעה ולמצבו האישי של המטופל. במקרה של כאב מתמשך, חבלה, נימול או חולשה מומלץ לפנות להערכה מקצועית. עיוות לאחר חבלה, אובדן תחושה משמעותי או סימנים לזיהום מחייבים בדיקה רפואית דחופה.