דהקונדישנינג בגיל השלישי – deconditioning in the elderly
דף הבית / דהקונדישנינג בגיל השלישי – deconditioning in the elderly
המאמר הבא מתייחס למצב מאוד שכיח בקרב מבוגרים בגיל השלישי.
למעשה היום כבר לא מספיק לומר הגיל השלישי, אשר מתייחס לכל אדם מעל גיל 65 הנחשב "קשיש" במדינת ישראל. הקשישים של היום הם לא הקשישים של פעם. רובם פעילים, לומדים, מבלים ומהווים כוח קניה משמעותי. לכן אני נזהרת להשתמש במילה "קשיש".
היום, יותר ויותר אנשים זוכים להגיע לגיל הרביעי ואף לגיל החמישי. למעשה חלק ניכר מהלקוחות של Restart Therapy הם אנשים שחצו את גיל ה70, ה80 ואפילו את גיל ה-90.
לכן החלטנו להקדיש מאמר שלם במיוחד לאוכלוסיית הזהב. אז מה זה בעצם דה-קונדישנינג ולמה כ"כ חשוב להכיר את המושג?
אוכלוסיית הגיל השלישי- מה כל כך מייחד אותה?
אוכלוסיית הקשישים בארץ ובעולם, סובלת ממה שמכונה "אייג'יזם (Agism) "שפירושו ייחוס כל תופעה או תלונה לגיל המבוגר, מבלי לחפש את הסיבה הפיזיולוגית שגרמה לכך, כמו לדוגמה: כאבי פרקים, חוסר תפקוד, ירידה בזיכרון ועוד.
רוב המחלות והמצבים בגיל המבוגר הינם כרוניים ופרוגרסיביים, כלומר אין להם מרפא של ממש, והמצב אף עלול להחמיר עם שנים. לכן הטיפול באוכלוסיית הקשישים הוא ייחודי. טיפול לרוב ממושך, כולל בעיקר טיפול תומך (כזה שבא להפחית את חומרת הסימפטומים) וכולל בעיקרו טיפול פרא רפואי, שמטרתו היא לסייע לקשיש להישאר עצמאי ובלתי-תלוי באדם אחר ככל שניתן.
דה-קונדישנינג הוא אחד הגורמים העיקריים בקרב המובילים למוגבלות וירידה בתפקוד בקרב קשישים, המאיים על עצמאותם ובריאותם הנפשית.
מה זה דה-קונדישנינג?
דה-קונדישנינג (Deconditioning) הינו מושג יחסית חדש בתחום הרפואה הגריאטרית, שעד היום אין לו מילה בעברית שמתארת אותו טוב מספיק. בעקרון, המושג מתייחס למצב של ירידה בכושר הגופני ולעיתם אף אובדן תפקוד כתוצאה משכיבה ממושכת במיטה או חוסר פעילות במשך זמן ממושך. חשוב לומר שדה קונדישנינג הוא מצב הפיך – ניתן לטפל ולהחזיר את הגוף למצבו התקין בעזרת טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. על כך נפרט בהמשך המאמר.
המושג הכי קרוב לדה-קונדישנינג בעברית הוא "קימום" (מלשון המילה לקום), אשר מתייחס לתהליך השיקום לאחר ניתוח או שיקום לאחר אשפוז ממושך, אשר שכיח בעיקר בקרב אנשים מבוגרים, ומאפיין למעשה מצב של דה-קונדישנינג.
מתי נוצר הדה קונדישנינג?
דה-קונדישנינג נוצר כאשר הקשיש מרותק למיטה לתקופה מסוימת, לדוגמה לאחר ניתוח, מחלה קשה (למשל דלקת ריאות או קורונה) או אשפוז ממושך, אחרי נפילה או שבר אחרי שבר, כאשר הקשיש סובל מכאבים ונמנע מפעילות. כל המצבים הללו גורמים לירידה דרסטית בכושר הגופני של הקשיש. לפעמים אפילו מספר ימים של שכיבה ממושכת יכולה להוביל לשינוי במצב הגופני והתפקודי של הקשיש. ככל שתקופת חוסר הפעילות ארוכה יותר, כך הפגיעה התפקודית משמעותית יותר.
עם זאת, חשוב לנו לציין כי דה-קונדישנינג מאפיין מצב ואינו מוגדר כמחלה, לכן בעזרת טיפולים שיקומיים פרא רפואיים המצב יכול להיות הפיך, והאדם המבוגר יכול להחזיר לגופו את הכושר הנדרש על מנת לחזור לתפקוד הקודם שלו.
הטיפול בדה-קונדישנינג - טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק
הטיפול בדה-קונדישנינג דורש השקעה רבה מצד הקשיש, ומלווה בעזרתם של פיזיותרפיסטים ומרפאות בעיסוק אשר מתמחים בטיפול באוכלוסייה גריאטרית שכזו.
מטרות הטיפול במצבי דה-קונדישנינג הן:
- לשפר את התפקוד הגופני, כולל תנועה, כוח, שיווי משקל, נשימתיות ועוד, באמצעות טיפולי פיזיותרפיה מותאמים, אשר מתמקדים בשיפור התפקוד הגופני שנפגע וכוללים עבודה על כוח, סיבולת (שריר ולב-ריאה), טווחי תנועה והפחתת הכאב.
- לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, כולל זיכרון, קשב, חשיבה ועוד, באמצעות טיפולי ריפוי בעיסוק לגיל השלישי, אשר מתמקדים בלמידה מחדש של פעילויות יומיומיות ומיומנויות תפקודיות הנחוצות לחיים עצמאיים, כגון: הלבשה, רחצה, בישול ושימוש במכשירי עזר, במידת הצורך.
- לשפר את התפקוד הנפשי, כולל רגש, התנהגות ועוד, באמצעות ליווי צמוד מלא והדרכה שותפת לקשיש ולבני משפחתו, וקבלת טיפול רגשי מתאים במידת הצורך.
לעתים מצבי דה-קונדישנינג עלולים להוביל לקושי בתחומי תפקוד נוספים, כגון יכולת הדיבור או הבליעה ו/או ירידה במשקל. לשם כך ניתן להיעזר בקלינאית תקשורת למבוגרים או דיאטנית קלינית אשר מתמחה בטיפול באוכלוסייה גריאטרית.
טיפול במצבי דה-קונדישנינג בסביבה הטבעית של הקשיש- בביתו
מה ההבדל בין שיקום ביתי למרכז שיקום, ומה עדיף? קיימות שתי דרכים עיקריות לעבור תהליך שיקום לאחר דה-קונדישנינג, ובכלל. לכל אחת מהן יש את היתרונות והחסרונות שלה, והבחירה בין השתיים תלויה במספר גורמים: מצבו הרפואי של המטופל, רמת התמיכה בבית, נגישות להסעות והעדפות אישיות. אנחנו ב-Restart Therapy מתמחים בשיקום ביתי הכולל ביקורים של הצוות הרפואי/פרה רפואי המעניק טיפול אישי המותאם לצרכיו של המטופל. שיקום ביתי מתאים ומומלץ עבור קשישים שמצבם הבריאותי יציב, בעלי מערכות תמיכה טובות בבית, בעלי מוטיבציה גבוהה לחזור לתפקוד ועצמאות אופטימאליים, המעדיפים את הנוחות של הסביבה המוכרת להם.
שאלות ותשובות:
איך יודעים שאדם מבוגר סובל מירידה תפקודית אחרי חוסר פעילות?
כאשר אחרי תקופה של שכיבה, מחלה או אשפוז האדם מתקשה לבצע פעולות שהיו רגילות עבורו, כמו קימה, הליכה קצרה, עמידה ממושכת או יציאה מהבית, ייתכן שמדובר בירידה תפקודית שדורשת שיקום. לא תמיד האדם יגיד “אני צריך טיפול”; לפעמים הוא פשוט יתחיל להימנע מתנועה.
מי מטפל בדה־קונדישנינג?
בדרך כלל פיזיותרפיה יכולה לעזור בחיזוק, סיבולת, הליכה ושיווי משקל. כאשר הירידה משפיעה גם על הזיכרון החשיבה ובפעולות יום־יומיות כמו רחצה, לבוש, הכנת אוכל או התארגנות בבית – ריפוי בעיסוק יכול להיות רלוונטי. במקרים מורכבים יותר ניתן לשלב כמה אנשי טיפול.
למה חשוב לא לחזור לפעילות בבת אחת?
אחרי תקופה של חוסר פעילות, הגוף לא תמיד מוכן לעומס שהיה רגיל אליו. חזרה מהירה מדי עלולה לגרום לעייפות, כאב, חשש מתנועה או נפילה. לכן שיקום נכון מתקדם בהדרגה, לפי היכולת בפועל ולא לפי מה שהאדם הצליח לעשות בעבר.
מה היתרון של שיקום בבית במצב של דה־קונדישנינג?
בבית אפשר לראות אילו פעולות הפכו לקשות ומה באמת מגביל את האדם בשגרה. לפעמים הקושי הוא לא רק כוח, אלא גם ביטחון, סיבולת, תכנון תנועה או חשש מנפילה. כך ניתן לבנות תרגול שמתחבר לחיים האמיתיים ולא רק לרשימת תרגילים כללית.
למה אדם מבוגר נחלש כל כך מהר אחרי שכיבה או אשפוז?
אצל אדם מבוגר, גם תקופה לא ארוכה של שכיבה, אשפוז או חוסר פעילות יכולה לגרום לירידה בכוח, בסיבולת ובביטחון בתנועה. לכן לפעמים הבעיה הרפואית כבר השתפרה, אבל האדם עדיין מתקשה לחזור לשגרה. מדובר במצב שכיח, ולא פחות חשוב- הפיך! חשוב לבנות חזרה הדרגתית לפעילות ולא לצפות שהכול יחזור לבד ביום אחד.
מה עושים כשאדם מבוגר חוזר הביתה אבל כמעט לא מצליח לזוז כמו קודם?
במצב כזה כדאי לבדוק מה השתנה ביחס לתפקוד הקודם: האם האדם מתעייף מהר, נמנע מהליכה, מתקשה לעמוד לאורך זמן או זקוק לעזרה חדשה בפעולות בסיסיות. אם יש ירידה ברורה בתפקוד, שיקום בבית יכול לעזור להתחיל מתרגול בסיסי ובטוח ולהתקדם בהדרגה לפי היכולת בפועל.