שיקום דיבור לאחר אירוע מוחי
תחום הטיפול העיקרי והמזוהה ביותר עם קלינאית תקשורת לאחר אירוע מוחי הוא שיקום יכולת הפה והדיבור. קשיי שפה ודיבור פוגעים ביכולת של האדם לתקשר עם בני אדם אחרים באופן תקין.
קשיים בתקשורת לאחר אירוע מוחי באים לידי ביטוי ב-3 תחומים:
1. הפרעות בשפה.
2. הפרעות בדיבור.
3. הפרעות בקול.
קלינאית תקשורת לטיפול באפזיה
ישנן קלינאיות תקשורת המתמחות בטיפול באנשים עם פגיעות מוחיות שונות.
אפזיה זו הפרעת שפה הנובעת כתוצאה מפגיעה מוחית היכולה להתרחש מסיבות שונות, למשל חבלת ראש בעקבות תאונה, גידולים, ניתוחי ראש ובשכיחות הגבוהה ביותר – אירועים מוחיים.
אפזיה מתבטאת בפגיעה באחד או יותר מארבעת ערוצי השפה: יכולת הדיבור, הבנת הדיבור, הקריאה והכתיבה. המרכזים האחראים על השפה נמצאים בהמיספרה השמאלית (95% מהאוכלוסיה), לכן אפזיה מתרחשת בעיקר באירוע בצד שמאל של המוח.
קיימים סוגים שונים של אפזיות בהתאם לקושי השפתי. הדרך המסורתית יותר להבחין בין האפזיות הוא בהתאם לאזור המוחי שנפגע, אם כי קיים סיווג גם לפי התחום השפתי שנפגע יותר מאחרים, ובתוך זה אילו סוגי טעויות נעשות. על ידי ניתוח השגיאות יכולה הקלינאית תקשורת לאבחן באיזה סוג של אפזיה מדובר וכך להתאים את הטיפול.
אפזיה מוטורית/אקספרסיבית – נגרמת כתוצאה מפגיעה בעיקר באזורים פרונטאליים (בקרבת אזור ברוקה). אפזיות מסוג זה מאופיינות בדיבור מועט עד חוסר הפקת דיבור, אך הבנת השפה שמורה יחסית. באפזיה זו, האדם לרוב יודע מה הוא רוצה לומר, אך מתקשה לומר זאת. למשל: כדי לומר שהוא רוצה בקבוק, הוא יכול לומר: "תביא לי בזה ששמים בו מים". לעיתים קרובות הסובלים מאפזיה אקספרסיבית מודעים לליקוי, דבר הגורם לתסכול רב.
אפזיה סנסורית/רצפטיבית – נגרמת כתוצאה מפגיעה בעיקר באזורים טמפוראליים ואחוריים (בקרבת אזור וורניקה). באפזיות מסוג זה הדיבור מופק בשטף ובקלות, אך אינו תמיד "לעניין", ולפעמים אף נשמעות מילים שאינן קיימות בשפה. בנוסף, ההבנה פגועה בצורה קלה עד חמורה. לאפזיות מקבוצה זו אופיינית גם תופעה של חוסר מודעות לליקוי, כלומר מטופלים שההבנה שלהם כל כך לקויה, עד שהם אינם מודעים לכך שלא מבינים אותם.
אפזיה גלובאלית – אפזיה הנגרמת משילוב של אפזיה מוטורית וסנסורית הגורמת לפגיעה קשה גם ביכולת הדיבור וגם ביכולת הבנת השפה. הדבר גורם לקשיים חמורים בתקשורת והחולים מוגבלים מאד ביכולת הדיבור וההבנה שלהם. אפזיה גלובלית נגרמת עקב פגיעה נרחבת בכל אזורי השפה בהמיספרה השמאלית. אפזיה זו מלווה לעתים קרובות בפגיעה נרחבת בתפקודים קוגניטיביים נוספים.
מטרת הטיפול באפזיה הוא לסייע למטופל להחזיר את המיומנויות שרכש כל חייו בתחומים אלה ו/או לספק אסטרטגיות שמטרתן לפצות על הקשיים. בפועל, יושב המטופל עם קלינאית תקשורת פרטית, עם נייר ועיפרון או מול תוכנת מחשב, ויחד הם מנסים לחדש את השדות הסמנטיים, להשלים משפטים, לעורר מחדש ייצוגים של מילים שנעלמו ולזהות קשרים בין אותיות וצלילים.
Restart Therapy - שיקום הדיבור לאחר אירוע מוחי
אפזיה יכולה להתרחש במשולב עם הפרעות דיבור נוספות כמו דיארטריה או אפרקסיה.
דיסארטריה – פגיעה ביכולת ההיגוי הנובעת מחולשה, מתח שרירי לקוי (ספסטיות) או חוסר סנכרון בין מערכות הדיבור השונות. הפגיעה מתרחשת באזורים המעצבבים את השרירים המסייעים בהפקת הדיבור. הליקוי בא לידי ביטוי בדיבור 'מרוח' ו'כבד', קושי בהגדלת מפתח הפה, קושי בשליטה על קצב הדיבור, הגיה לא מדויקת של עיצורים, עוותי תנועות, ועוד.
טיפול בדיסארטריה על ידי קלינאית תקשורת מתמקד בטכניקות לשיפור האופן בו הדיבור נהגה ונשמע. לרוב המטופל מתבקש לעבוד באופן יומיומי אינטנסיבי על טווחי ומהירות התנועות של איברי ההיגוי (פה, לשון וחך).
אפרקסיה – הפרעה זו באה לידי ביטוי בחוסר יכולת (אפרקסיה) או בליקוי (דיספרקסיה) בהפקת תנועה רצונית של השפתיים, הלשון, החך, הלסת או שרירי הגרון, אף על פי שלא קיימת חולשה או פגיעה כלשהי בשרירים. לכן, אצל מטופל הסובל מאפרקסיה נראה לעיתים קרובות קושי משמעותי בהפקת דיבור ותנועות "חיפוש" של הפה והלסת. לדוגמה, המטופל רוצה להפיק מסר כלשהוא, אך מתקשה מאד, אומר חלקי מילים ולאחר כמה זמן מצליח להפיק פתאום מילה או משפט שלמים. כמו כן, הוא יכול להצליח לשיר, או לענות על שאלות מוכרות.
הטיפול באפרקסיה על ידי קלינאית תקשורת הוא דינמי ואינטנסיבי, ובו עובדים על הפקה רצונית מדורגת (מהברות ומילים ועד למשפטים) של תנועות ועיצורים בדיבור.
טיפול בהפרעות בקול לאחר אירוע מוחי
לרוב הפרעות קול לאחר אירוע מוחי יופיעו כסימפטום נלווה לדיסארטריה אך לעיתים נראה גם הפרעות קול מבודדות. הפרעות קול יכולות להופיע כתוצאה משיתוק או חולשה של מיתר/י הקול או מסנכרון לקוי של מערכות הפקת הקול. הסימפטומים הנשמעים יבואו לידי ביטוי כקול צרוד, נשיפתי או חלש ויכולה להופיע גם התעייפות בזמן הדיבור.
הטיפול של קלינאית תקשורת מתחיל בלקיחת אנמנזה מפורטת לגבי הרגלי הדיבור של האדם, הסתכלות בבדיקה אנדוסקופית של רופא אא"ג, אבחון הקושי בהפקת הקול ומתן טיפול בהתאם לתוצאות האבחון.
מטרת הטיפול היא לשקם את קולו של המטופל, לעודד שימוש נכון במיתרי הקול ולמידה של טכניקות פיצוי במקרים של חולשה או שיתוק מיתר, על ידי סדרה של תרגילים שהקלינאית תקשורת מדריכה אותו לעשות.
הניסיון שלנו ב-Restart Therapy שיקום פרטי בבית הלקוח בפריסה ארצית, מלמד אותנו כל פעם מחדש שפגיעה ביכולת הדיבור וההבנה של המטופל משפיעה על יכולת ההתקדמות שלו מבחינה פיזית, קוגניטיבית ורגשית, ולכן אנחנו מאמינים שכדאי להתחיל את תהליך שיקום הדיבור לאחר אירוע מוחי כמה שיותר מוקדם, באופן אינטנסיבי ככל שניתן, שכן התחלה מוקדמת משפרת את התוצאות וההישגים של כל תהליך השיקום.
אם אדם הקרוב ללבכם מתקשה לדבר בעקבות אירוע מוחי אנו ב-Restart Therapy שיקום פרטי, מזמינים אתכם להתייעצות בנושא עם הצוות המקצועי שלנו ללא עלות בטלפון שמספרו 077-9966400. כמו כן, הנכם מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם באתר ואנו נחזור אליכם בהקדם.
שאלות ותשובות:
למה אחרי אירוע מוחי אדם יודע מה הוא רוצה להגיד אבל לא מצליח לומר את זה?
אחרי אירוע מוחי ייתכן קושי בשליפת מילים, בבניית משפטים או בהפקת הדיבור עצמו. לפעמים האדם מבין מה הוא רוצה לומר, אבל המילים לא יוצאות בצורה מדויקת, או שהוא מחליף מילים, עוצר באמצע משפט או משתמש בתיאור במקום במילה שרצה לומר. במצב כזה חשוב לבדוק האם מדובר בקושי שפתי, בקושי מוטורי בהפקת הדיבור או בשילוב של כמה קשיים, כדי להתאים את שיקום הדיבור בצורה נכונה.
מה ההבדל בין אפזיה, דיסארטריה ואפרקסיה בדיבור?
אפזיה היא קושי שפתי שיכול להשפיע על דיבור, הבנה, קריאה או כתיבה. דיסארטריה היא קושי בהיגוי שנובע מחולשה, מתח שרירי לא תקין או חוסר תיאום בין מערכות הדיבור, ולכן הדיבור יכול להישמע כבד, מרוח או לא ברור. אפרקסיה היא קושי בתכנון התנועות הרצוניות הדרושות לדיבור, גם כאשר השרירים עצמם אינם בהכרח חלשים. ההבדל חשוב, כי לכל קושי נדרש תרגול אחר.
האם שיקום דיבור מתמקד רק בהגייה של מילים?
לא. שיקום דיבור לאחר אירוע מוחי יכול לכלול עבודה על שליפת מילים, הבנת שפה, קריאה, כתיבה, בניית משפטים, היגוי, קצב הדיבור, תנועת השפתיים והלשון, וגם אסטרטגיות פיצוי כאשר יש קושי מתמשך. המטרה היא לא רק “להפיק צלילים”, אלא לעזור לאדם לתקשר טוב יותר במצבים אמיתיים – עם בני משפחה, בטלפון, בזמן בקשת עזרה או בשיחה יומיומית.
מה המשפחה יכולה לעשות כשקשה להבין את הדיבור של אדם אחרי אירוע מוחי?
כדאי לדבר לאט וברוגע, לשאול שאלות קצרות, לתת זמן לענות ולא להשלים מיד כל משפט במקומו. אפשר להשתמש גם בכתיבה, תמונות, מחוות, לוח מילים או אפשרויות בחירה. חשוב לזכור שקושי בדיבור לא אומר בהכרח שהאדם אינו מבין או שאין לו מה לומר. תקשורת סבלנית ומכבדת יכולה להפחית תסכול ולעזור לו להשתתף יותר בשיחה.
מתי קול חלש, צרוד או מתעייף אחרי אירוע מוחי דורש התייחסות?
אם אחרי אירוע מוחי הקול נשמע חלש, צרוד, נשיפתי, מתעייף מהר או מקשה על שיחה ממושכת, כדאי לבדוק זאת עם גורם מקצועי מתאים. בעמוד מצוין שהפרעות קול לאחר אירוע מוחי יכולות להופיע לצד דיסארטריה או לעיתים בנפרד, והן עשויות להיות קשורות לחולשה, שיתוק או חוסר תיאום במערכות הפקת הקול. הטיפול צריך להיקבע לאחר הערכה, ולא על בסיס תרגילים כלליים בלבד.