תסמונת גיליאן-ברה הוא מחלת שיתוק נדירה (1-2 אנשים מכל 100,000) שנובעת מכך שמערכת החיסון של הגוף תוקפת את עצבי הגוף. המחלה מתחילה לרוב בחולשת שרירים ותחושות עקצוץ ונימול המתחילות ברגליים, ויכולה להתקדם עד כדי שיתוק כלל שרירי הגוף כולל שרירי הנשימה. הגורם לתסמונת גיליאן ברה עדיין אינו ידוע. עם זאת, כ- 60% מהלוקים בה מפתחים אותה זמן קצר לאחר שסבלו מזיהום חיידקי או נגיפי (ויראלי).
הסיבה שבמסדרונות בית החולים קוראים לתסמונת הזו "המחלה הטובה" היא שסיכויי ההחלמה מאוד גבוהים וכ-80% מהלוקים בה יחלימו לחלוטין, אף שלעתים מדובר באשפוז ממושך ובתקופת שיקום הנמשכת כשנה.
חולשה ותחושת נימול בקצות הגפיים הם בדרך כלל ההסתמנות הראשונה של התופעה שבהמשך יכולה להתפשט ולגרום לשיתוק נרחב בכל הגוף. הסימפטומים כוללים:
שיא החולשה מופיע בדרך כלל כארבעה שבועות לאחר הופעת הסימפטום הראשון. במקרים נדירים המחלה מתפתחת לשיא, של שיתוק מלא של שרירי הגוף, תוך שעות ספורות.
עלול להיות קשה להבחין בין הסימפטומים של תסמונת גיליאן ברה לבין סימפטומים המאפיינים מצבים רפואיים אחרים המערבים את מערכת העצבים ואת המוח. הבדיקה בשכיחה והמדוייקת ביותר היא באמצעות ניקור (דיקור) מותני (LP- Lumbar Puncture). בדיקה במהלכה מוחדרת מחט אל תעלת עמוד השדרה דרכה נשאבת דגימה מנוזל עמוד השדרה. הנוזל נשלח לבדיקה מעבדתית ומאשש את קיומה של התסמונת.
הטיפול יינתן במסגרת אשפוז בבית החולים ולרוב יכלול עירוי תוך ורידי של אימונוגלובולינים או טיפול להחלפת נוזל הפלזמה (פלזמפרזיס). יעילותם של שני הטיפולים דומה. טיפולים אלו מכוונים נגד אותם נוגדנים של מערכת החיסון התוקפים את מערכת העצבים, על מנת למנוע מהם להמשיך ולפגוע בעצבים ההיקפיים.
ברגע שהרופאים מצליחים להפסיק את הפגיעה במערכת העצבים ההיקפית הטיפול מתמקד בתיקון הנזקים שנגרמו למערכת העצבים במהלך האקטיבי של מחלה. קרי בתהליך השיקום.
כ-30% מהמטופלים יזדקקו לסיוע מכונת הנשמה באופן זמני. לאחר הגמילה מהנשמה וסיוע חיצוני טיפולי פיזיותרפיה נשימתיים יסייעו לאדם לחזק את שרירי הנשימה, לנשום בכוחות עצמו ביעילות ולשפר את סיבולת הלב-ריאה. טיפולי הפיזיותרפיה יסייעו גם בחיזוק כללי של כל מערכת השרירים של הגוף, שיקום יכולת ההליכה, שיקום מערכת היציבה ושיווי המשקל והחזרת הכושר הגופני.
במקביל, טיפולי הריפוי בעיסוק משיבים לאדם את העצמאות שלו והיכולת להשתמש בידיו ביעילות בפעילות בסיסיות כמו לבוש, רחצה אכילה, כתיבה וכדומה. הפגיעה התחושתית ותחושת הנימול יכולה ללוות את החולים זמן רב לאחר ההחלמה ואף למשך כל חייהם, לכן מומלץ על טיפול ריפוי בעיסוק לשיפור התחושה והפחתת הכאב בידיים.
התסמונת יכולה להופיע אצל ילדים ומבוגרים כאחד, אם כי היא נפוצה יותר בקרב מבוגרים ובפרט מעל גיל 50.
ברוב המקרים ניתן להחלים באופן מלא מהמחלה, אך חשוב להתחיל בתהליך השיקום מוקדם ככל האפשר.
תסמונת גיליאן ברה יכולה להופיע שוב, אם כי מדובר בתופעה נדירה (כ-5% מהמקרים בלבד).
שיקום רב תחומי הוא חיוני כדי לטפל בכל התפקודים שנפגעו, לרבות תנועה, נשימה ותחושה.