התעלה הקרפלית נמצאת בחלקו הפנימי של שורש כף היד, וכשמה היא, תעלה שמורכבת מעצמות ומרצועות ודרכה עוברים כל שמונת הגידים אשר אחראים על כיפוף האצבעות ועצב תחושתי ששמו העצב המדיאני. התעלה הקרפלית צרה וכאשר אחד או יותר מגידי השרירים המכופפים, העוברים דרכה, מתנפח או נפגע נוצרת בצקת או דלקת בתעלה וכתוצאה מכך מופעל לחץ על העצב המדיאני העובר דרכה גם. אותו לחץ על העצב עלול לגרום לתסמינים נוירולוגים תחושתיים בכף היד ולהפריע לתפקוד של היד. מצב זה נקרא תסמונת התעלה הקרפלית(CTS – Carpal Tunnel Syndrome) . היא גם אחת המחלות הנפוצות ביותר בכף היד.
העצב המדיאני הוא העצב שמספק את התחושה לשלוש האצבעות הראשונות (האגודל, האצבע המורה, האמה) וכן לחצי אצבע (חצי מהקמיצה). דלקת ונפיחות בתעלה מפעילים לחץ על העצב ופוגעים באספקת הדם שלו עד למצב שבו יחלו להופיע בהדרגה תסמינים הכוללים הפרעות תחושה בכף היד והאצבעות (באותן אצבעות שהעצב מעצבב).
התסמינים כוללים: צריבות תכופות, עקצוץ, נימול וחוסר תחושה בכף היד ובאצבעות. ללא אבחון וטיפול מתאים, התסמינים עלולים להתפשט מהיד לאורך האמה והזרוע ועד הצוואר.
התסמינים מופיעים לראשונה בד"כ בלילה, מכיוון שרוב האנשים ישנים במנח שבו פרק כף היד בכיפוף ולחץ נוסף מופעל על התעלה והעצב המדיאני. ככל שהתסמינים מחריפים תופיע תחושת עקצוץ ונימול בקצות האצבעות גם במהלך היום, ולהוביל לפגיעה גם בתפקוד המוטורי של היד (העצב המדיאני אחראי גם על הפעלת חלק מהשרירים הקטנים שמניעים את האצבעות), כגון: ירידה בכוח האחיזה של היד וקושי סגירת היד לאגרוף, קושי בסגירת האגודל פנימה לכיוון האצבע וקושי בתפיסת חפצים קטנים. ללא טיפול המצב עלול להידרדר עד לכדי איבוד השרירים בבסיס האגודל ופגיעה תחושתית בלתי הפיכה.
האבחנה של התסמונת מתבצעת לפי תלונות אופייניות ובדיקה נוירולוגית של היד. ניתן גם להיעזר בבדיקת מוליכות חשמלית (EMG) של העצב המדיאני. מאחר וישנן בעיות רבות בשורש כף היד שתסמיניהן דומים לתסמינים של תסמונת התעלה הקרפלית, מה שעלול להוביל לאבחנה שגויה ולטיפולים לא מתאימים ואף מזיקים – מומלץ לבצע את הבדיקה אצל אורתופד שמתמחה בכך היד.
קו ראשון לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית הוא טיפול שמרני הכולל מנוחה ליד ותרופות נוגדות דלקת. יש מצבים בהם הרופא ממליץ על הזרקת סטרואידים ישירות לתעלה להפחתת הדלקת והכאב.
הדרך היעילה ביותר להעניק את המנוחה שהיד זקוקה לה היא באמצעות סד מתאים. ניתן ומומלץ לבצע התאמה של הסד באופן אישי על ידי מרפאה בעיסוק (שמתמחה בשיקום וטיפול בפגיעות ומחלות של היד וכף היד), אשר תוכל גם להמליץ ולהדריך על תרגילי מתיחה וחיזוק של היד כדי לשפר את ההחלמה, ברגע שהתסמינים והכאב פוחתים.
במידה וסוג העבודה עלול להיות גורם מכריע בהיווצרות הלחץ על התעלה, ניתן לקבל גם ייעוץ ארגונומי ממרפאה בעיסוק הכולל המלצות להתאמה וארגון סביבת העבודה ושימוש במכשור ארגונומי מתאים (לדוג' עכבר ומקלדת ארגונומיים).
במקרים שהטיפול השמרני לא מועיל והסימפטומים ממשיכים למעלה מ- 6 חודשים, יש בדרך כלל צורך בניתוח לשחרור הלחץ על העצב המדיאני. התסמינים צפויים לחלוף מיד לאחר הניתוח, אולם החלמה מלאה מהניתוח עשויה להמשך כמה חודשים, ודורשת טיפול שיקומי במסגרת ריפוי בעיסוק.
את הניתוח לשחרור התעלה הקרפלית ניתן לבצע בשני אופנים: בשיטת ניתוח פתוח ובשיטה האנדוסקופית (זעיר פולשנית). בשתי השיטות המנתח מבצע חתך של הרצועה הקרפלית המשמשת כגג התעלה, אשר מגדיל את נפח התעלה ומפחית את הלחץ בתוכה.
באופן כללי נדרשים מספר שבועות או חודשים לתהליך השיקום, כאשר משך הזמן משתנה בין מטופלים.
ההמלצה היא להתחיל בשיקום מוקדם ככל האפשר, בהתאם ליכולת ולמצב של היד, ובהמלצת רופא אורטופד/מנתח.
תהליך השיקום כולל התאמה של סד או חבישה בהתאם לצורך, וכן שילוב של תרגילים מתאימים לשיפור התנועה והפחתת הנפיחות, במסגרת טיפול ריפוי בעיסוק.
למרות שבדרך כלל הניתוח פותר את הבעיה ואת התסמינים הנלווים, יש סיכוי נמוך לחזרתם של התסמינים, ולכן חשוב להקפיד על טיפול מונע.
החזרה לפעילות אפשרית לאחר ניתוח תעלה קרפלית, בהתאם להתקדמות תהליך השיקום. קצב החזרה לפעילות הדרגתי, מפוקח על ידי המרפאה בעיסוק ונעשה תמיד בהסכמתו של הרופא המנתח.