כל פעולה שאנחנו עושים בידיים, באופן נורמאלי, מגרה שתי מערכות, מערכת מוטורית ומערכת תחושתית. אנו זקוקים לכך ששתי המערכות הללו יעבדו באופן תקין על מנת שנוכל לבצע כל פעולה שהיא בידיים מהפעולה הגסה ביותר לעדינה ביותר.
ברור למדיי, מה עושים כאשר המערכת המוטורית לקויה. אם השריר חלש נחזק אותו. אם הסיבולת שלנו ירודה הדגש בתרגול יהיה על כמות חזרות הולכת וגדלה, אם ישנו ליקוי בקואורדינציה נתרגל מטלות הדורשות תיאום עין יד או תיאום בילטראלי (בין שתי הידיים יחד). כל זה על ידי תרגול אקטיבי מדוד ומותאם באופן אישי.
אז מה עושים כאשר המערכת התחושתית נפגעת?
נתחיל בשתי עובדות חשובות:
1. פגיעה במערכת העצבים לרוב גורמת לפגיעה בשתי המערכות הללו, בהיקף כזה או אחר. בגלל חוסר הנראות, קשה יותר לאבחן ליקוי בתחושה.
2. ברגע שהפציעה כוללת פגיעה גם במערכת התחושתית, לרוב, השיקום יהיה ארוך יותר מאשר פגיעה שהיא מוטורית בלבד. וההשלכה של הפציעה על התפקוד ביד יהיה, לרוב, משמעותי יותר.
לכן, חשוב מאוד להתייחס לפן התחושתי ולאמן גם אותו באופן אינטנסיבי, מדורג ומבוקר.
לגוף שלנו יש שתי מערכות תחושה עם קולטני תחושה שונים (רצפטורים שונים), ומסלולים-עצביים שונים אל המוח.
הראשונה היא המערכת הטקטילית. קולטני התחושה של המערכת הטקטילית נמצאים מעל ומתחת לפני העור. מערכת זו מאפשרת לנו לחוש מגע עדין, ליטוף, מירקם (טקסטורה) ולהירתע ממה שמגיע עד לפני גופנו. המערכת הטקטילית מאפשרת גם להבחין בין חומרים, למצוא עצמים ע"י מישוש ולהכיר את הסביבה.
השנייה היא המערכת הפרופריוצפטיבית שנקראת גם תחושה עמוקה. קולטני התחושה העמוקה נמצאים בתוך השרירים, המפרקים והגידים. המערכת הזו תפקידה הוא להעביר מידע (משוב תנועתי) מהשרירים, הגידים והמפרקים אל המוח. מידע זה כולל בקרה על התנועה שנעשתה ועל מידת הכוח הנדרש על מנת לבצע אותה. באמצעות מערכת זו המוח מפקח על היציבה, על ארגון תנועת הגוף, תכנון התנועה ועל וויסות מתח השרירים והכוח שהם מפעילים. המערכת הפרופריוצפטיבית משמשת למעשה כ"עיניים של המוח אל הגוף" (אוליבר סאקס).
פגיעה במערכות התחושה עלולה להוביל לשתי תופעות שכיחות, אשר יכולות להופיע כל אחת בנפרד או שתיהן יחד: הפרעות בתחושה וירידה תחושתית.
באופן נורמאלי, העצבים התחושתיים אינם אמורים לשדר תחושות למוח באופן עצמוני (ספונטני) אלא רק כתגובה לגירוי חיצוני. כלומר, אם שום דבר אינו נוגע בי או מכאיב לי אני לא אמורה לחוש בו או בכאב, נכון?
אמנם, במקרה שהעצבים התחושתיים נפגעים מסיבה זו או אחרת הם עלולים לייצר פעולה חשמלית לא תקינה, המפורשת במוח כשלל של תחושות גם ללא הופעת גירוי כלשהו.
בדרך כלל מדובר בתחושות שאינן נעימות אשר עלולות להפריע לתפקוד התקין של היד או הרגל, ולכן התחושות הללו נכנסות תחת הקטגוריה של כאב נוירופטי, כלומר כאב שמקורו עצבי כתוצאה מפגיעה בעצב תחושתי. לכן היא נקראת גם הפרעת תחושה או הפרעה תחושתית.
הפרעות תחושה שכיחות הן תחושת נימול בידיים וברגליים, עקצוצים בגוף, תחושת שריפה בידיים או ברגליים, תחושות של קור או חום, זרמים בידיים, כאבים באצבעות הידיים ורדימות. כאשר מדובר במחלה או פגיעה כרונית ההפרעות הללו יכולות להופיע כל הזמן ולהגביל בצורה משמעותית את התפקוד היומיומי.
ירידה תחושתית מתייחסת לתפקוד לקוי של מערכות התחושה הטקטילית והפרופריוצפטיבית. אם למשל פגיעה בעצבים המוטוריים מובילים לירידה בכוח השריר ולחולשה, אז פגיעה בעצבים התחושתיים מובילים לתחושה מופחתת או לרגישות יתר כאשר בעצם התחושה שלנו בידיים או ברגליים משתנה. מאחר והפידבק שהמוח מקבל מהעצבים התחושתיים הוא חלקי או לקוי, כך גם הפקודות שהמוח מעביר לגוף אינו מדויק או יעיל.
אנחנו בRestart Therapy שיקום פרטי בבית הלקוח, ממליצים לכל אדם שעבר פגיעה במערכת העצבים, אם בעקבות אירוע מוחי או פגיעת ראש או אשר אובחן במחלה נוירולוגית כמו פרקינסון או טרשת נפוצה, לעבור הערכה תחושתית על ידי מרפאה בעיסוק.
בדיקה במסגרת ריפוי בעיסוק פרטי בבית המטופל, כוללת בדיקה קלינית של תחושת המגע, תחושת כאב, תחושת חום וטמפרטורה ותחושה עמוקה, על ידי אמצעים פשוטים למדיי. בדיקה כזו אורכת כחצי שעה וביכולתה למפות את בעיות התחושה השונות מהן האדם סובל.
בהתאם לתוצאות הבדיקה המרפאה בעיסוק בונה תוכנית אימון ותרגול שברובו תרגול עצמי, לשיפור התפקוד התחושתי בגוף. טיפול במצב של פגיעה במערכות התחושה אורך זמן רב, ומצריך שיקום נוירולוגי ואימון אינטנסיבי יומיומי על מנת להביא לשינוי ושיפור במצב.
הטיפול במקרה של ליקוי במערכות התחושה יתמקד בגירוי ואימון תחושתי, כאשר המטרה היא "ללמד" את המוח מחדש להרגיש ולהבחין בין חפצים וטקסטורות שונים.
• תחושת מגע מופחתת – ברגע שהמוח אינו מסוגל לפענח נכון את מה שהקולטנים קולטים מאחר והערוץ התחושתי פגוע אנחנו נשתמש בערוץ חלופי- הערוץ הראייתי. במילים אחרות אם חוש המישוש שלנו פגוע אנחנו נסתמך יותר על חוש הראייה.
כך למשל, לאדם עם ירידה בתחושה, נמליץ לו להסתכל על היד שלו לכל אורך התנועה בכל פעם שהוא מושיט יד לעבר כוס הקפה שלו, על מנת לוודא שהוא אוחז בכוס כראוי.
הדרך הטובה והפשוטה ביותר לאמן את המוח לחוש מחדש, היא לוותר על חוש הראייה ולהסתמך דווקא על התחושה שלנו בידיים, במילים אחרות, לעבוד עם עיניים עצומות. לאחוז ולחוש בכמה שיותר חפצים העשויים מטקסטורות שונות. כאשר אנחנו מבודדים את חוש המישוש אנחנו מחדדים אותו ומשפרים אותו.
• תת רגישות תחושתית (היפואסטזיה) – פגיעה במערכת העצבים התחושתיים עלולה לגרום לכך שסף הגירוי שלנו יהיה כל כך גבוה עד שלא נרגיש כשנוגעים בנו או כשאנו נוגעים בחפצים. במצב כזה, היד יכולה לחוש רדומה, וככל הנראה שלא משנה איזה מגע יופעל על היד, נחוש בו באופן דומה. כלומר, אם אדם אחר יצבוט אותנו או ילטף אותנו לא נחוש הבדל, או שלא נחוש בכאב. זה אולי נשמע כמו משהו לא רע בכלל- לא לחוש כאב. אמנם תחושת הכאב היא זו שעוזרת לנו לשרוד והיא זו שמגנה עלינו מפני סכנות.
במצב כזה האימון צריך להיות על ידי גירוי המערכת התחושתית באמצעות חפצים בעלי טקסטורה גסה ככל האפשר, כך שהגירוי יהיה מורגש, וכך לאט לאט, ככל שהמוח לומד לזהות את הגירוי הזה, לעבור לטקסטורות נוספות רכות יותר. המטרה שלנו באימון שכזה הוא להוריד את סף הגירוי, ולהרגיל את המוח להבחין בין טקסטורות שונות.
האימון נעשה תחילה בעיניים פקוחות, אנו בעצם נעזרים בראייה שלנו כדי "ללמוד" את כל המאפיינים של החפץ והטקסטורה בה אנו נוגעים ואנחנו "מוכיחים" למוח שאכן מדובר בשתי טקסטורות שונות, לכן עליו לחוש בהבדל ביניהן. מומלץ גם, במידה והתחושה ביד השנייה תקינה, לנסות לגרות אותה קודם. כך המוח "לומד" כיצד הטקסטורה אמורה להרגיש במצב תקין. ורק לאחר מכן לעבור לתהליך הלמידה ביד הפגועה. בכל מקרה, ברגע שהמוח לומד מחדש להבדיל בין חפצים וטקסטורות שונות בעיניים פקוחות, נעבור להתאמן עם עיניים עצומות.
• רגישות יתר למגע (היפראסטזיה) – פגיעה במערכת העצבים התחושתיים עלולה לגרום לכך שנהיה רגישים יתר על המידה למגע. במצב כזה מגע שבדרך כלל ייחשב לנעים ומלטף עלול לגרום לנו לחוש אי נעימות ואף כאב.
במצב כזה האימון צריך להיות על ידי גירוי המערכת התחושתית באמצעות חפצים בעלי טקסטורה רכה ונעימה ככל האפשר, כך שהגירוי יהיה "נסבל", וכך לאט לאט, ככל שהמוח לומד להתרגל לגירוי הזה, לעבור לטקסטורות נוספות גסות יותר. המטרה שלנו באימון שכזה הוא להעלות את סף הגירוי, ולהרגיל את המוח מחדש לא לפחד ממגע.
• וויסות כוח לקוי בעת אחיזה או הפעלת שריר – כאשר המערכת התחושתית פגועה, הפידבק התחושתי שאנו מקבלים כאשר אנו אוחזים בחפץ כלשהו יכול להיות חלקי או מוטעה, לכן המוח שלנו לא מצליח להעריך באופן יעיל כמה כוח אנו צריכים להפעיל על מנת לאחוז בחפץ כראוי. לכן למשל, חפצים עלולים להישמט לנו מהידיים.
לליקוי הספציפי הזה קוראים ליקוי בוויסות כוח. בגלל העובדה שהמוח לא מקבל מידע נכון מהיד הוא לא יודע איזו הוראה לתת ולכן קשה לה לווסת את הכוח שהיא מפעילה.
בזמן כתיבה למשל, במקרה ואותו אדם סובל מליקוי בוויסות הכוח ביד, הוא יפעיל יותר מידי או פחות מידי לחץ בעת הכתיבה, מה שיכול להשפיע על היכולת לכתוב לאורך זמן או להשפיע על המובנות של הכתב. ניתן לאמן את היכולת שלנו לווסת כוח באמצעות כתיבה. כיצד? כתיבה בטוש תגרום לנו להפעיל פחות כוח בעת הכתיבה, בעוד שכתיבה בעיפרון תגרום לנו להפעיל יותר כוח בעת הכתיבה על מנת שהכתב יהיה קריא.
דרך נוספת לאמן את היכולת לווסת כוח ביד היא אחיזה בחפצים מסוימים. עבור אדם שמפעיל יותר מדי כוח באחיזה נבקש ממנו לשתות מעתה בכוס פלסטיק. הפידבק הוויזואלי בעת האחיזה יעזור לו לווסת את הכוח, כך שאם הכוס נמעכת עליו לשחרר מעט מהאחיזה אולם לא יותר מדי כך שהכוס לא תיפול מידו. עבור אדם אשר אינו מפעיל מספיק כוח בעת האחיזה נדריך אותו להתאמן עם חומר פלסטי, לדוג' טרפלסט, אשר דורש הפעלת כוח על מנת למעוך אותו.
המלצה נוספת, נגישה יותר, היא אימון באמצעות מכשירי הסמארטפון שלכם. מסכי המגע פועלים על ויסות כוח, כך שבעת מגע חלש מידי או חזק מדי המסך לא יגיב. לכן, אימון באמצעות המכשיר הנייד או הטאבלט, יכול להיות מצוין עבור אנשים אשר מתקשים לווסת את הכוח שלהם בידיים בזמן פעולה. אנחנו בRestart Therapy שיקום פרטי בבית הלקוח, נשמח להמליץ לכם על מגוון של אפליקציות ומשחקים חינמיים כדי שהאימון יהיה מהנה לא פחות מיעיל.
• כאב נוירופטי או הפרעה תחושתית – במקרה של כאב נוירופטי רוב הרופאים ימליצו על טיפול תרופתי. אמנם, למרות הופעתן של תרופות חדשות ופרסומם של מחקרים אקראיים ומבוקרים, הטיפול התרופתי בהופעת כאב נוירופטי לוקה עדיין בחסר, ופחות ממחצית מן החולים מגיעים להקלת כאב מספקת. לכן, Restart Therapy מציעה טיפול בהפרעות תחושה במסגרת טיפול ריפוי בעיסוק למבוגרים.
הטיפול מתבסס על העובדה שהמוח שלנו אינו מסוגל לקלוט שתי תחושות במקביל. אם כך, הפתרון הוא להחליף את התחושה הלא-נעימה בתחושה נעימה יותר ו"נסבלת" יותר. התחושה החלופית צריכה להיות גסה מספיק (בדרך כלל מדובר בתחושה עמוקה) על מנת ש"תגבור" על תחושת הנימול או השריפה בנוסף, עליה להיות בתדירות ועוצמה משתנות על מנת שהמוח יקלוט אותה לאורך זמן, מאחר והתרגלות לתחושה מסוימת עלול להביא להתעלמות ממנה.
דוגמא טובה לתחושה חלופית אשר על פי רוב נסבלת על ידי המטופלים, היא תחושת רטט. רטט זו תחושה עמוקה וחזקה מספיק, וניתן להשיג אותה באמצעות מכשיר עיסוי ידני שעובד על רטט. במידה ותחושת הרטט אכן מסייעת להפחתה או להעלמת תחושת הנימול, העקצוצים והשריפה, מומלץ להשתמש במכשיר עיסוי ידני על גבי האזור או הגפה הפגועים 3-4 פעמים ביום במשך כ10-15 דקות בכל פעם, או בכל פעם שהתחושה בלתי-נסבלת והמוח דורש קצת מנוחה.
המידע שלפניכם הוא התחלה טובה, ולעתים גם יכול להספיק. עם זאת, במידה ויש אבחנה, או חשש לליקוי בתחושה בידיים, מומלץ לעבור אבחון מסודר אצל מרפאה בעיסוק, אשר תוכל גם להדגים את תרגילים ולתת הדרכה מקיפה וברורה יותר.
כל התוכן באתר נכתב על ידי מטפלים מטעם Restart Therapy ומשקף את הידע והניסיון האישי והמקצועי של אותם מטפלים. עם זאת, תוכן האתר והמידע שמוצג בו אינו מהווה המלצה או ייעוץ רפואי ואינו מחליף התייעצות מקצועית אישית עם רופא או מטפל מוסמך. יישום המלצה או קבלת החלטה רפואית על סמך קריאה באתר הם על אחריות הקורא בלבד. כל הזכויות על תוכן האתר שמורות לRestart Therapy ולאסתי נעים-פלד. אין להשתמש או להעתיק תוכן או מידע מהאתר ללא אישור בכתב של אסתי נעים-פלד וללא קישור לאתר זה.
Ⓒ כל הזכויות שמורות ל-Restart Therapy
Produced by Webzilla
